איילון בע"מ - חברה לבטוח ואח' נ' חברת בטוח שירביט

פסק דין

זוהי תביעת שיבוב של התובעת 1 ותביעת פיצויים של התובע 2 , בעניין נזקים שנגמרו לרכב התובע באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב רכב נוסף נהוג בידי עד ההגנה מר דן כהן שהיה מבוטח אצל בנתבעת .

בתאריך התאונה רכב התובע על אופנוע שלו בכביש מספר 1 מכיוון תל אביב לכיוון מזרח , והתקרב למחלף גנות . עד ההגנה הגיע אף הוא אל המחלף אך מצד ימין לכביש מספר 1 , ועל מנת לעלות על כביש מספר 1 היה על עד ההגנה לעבור דרך נתיב השתלבות, המחבר בין הכביש בו נסע תחילה ובין כביש מספר 1.

שני כלי הרכב התנגשו, כאשר הדופן השמאלית של רכב עד ההגנה , נוגעת לחלק האחורי ימני של האופנוע של התובע.

התובעים טוענים כי האחריות לתאונה נופלת על שכמו של עד ההגנה מבוטח הנתבעת, אשר הגיע מנתיב השתלבות, אל הנתיב הימני בכביש מספר 1 בו נסע התובע. הנתבעת טוענת , על פי הודעה שקבלה מאת מבוטחה , כי האופנוע של התובע , סטה ימינה על מנת לחדור לנתיב ההשתלבות שם נסע עד ההגנה , וכי האחריות לאירוע התאונה על התובע 2.

שמתעי את שני הנהגים , קבלתי שרטוט שנעשה ע"י התובע ( ת/2) וגם הודעת התובע במשטרה ,ת/3 , ואת הודעת מבוטח הנתבעת לנתבעת נ/1 .

הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה ולקבוע כי האחריות לתאונה נופלת על שכמו של מבוטח הנתבעת, אשר סטה מנתיב השתלבות אל נתיב ימין בכביש מספר 1 שם נסע התובע.

א- אין מחלוקת בין הצדדים כי עד ההגנה נהג את רכב בנתיב השתלבות וממנו היה אמור להגיע לנתיב ימין בכביש מספר 1 ,הנמצא משמאלו,שם רכב התובע. אין גם ,ולא יכולה להיות, מחלוקת כי זכות הקדימה במקרה זה היא של התובע 2, שכן מעבר מנתיב השתלבות אל הנתיב הראשי, מהווה סטייה מנתיב , ואין לבצע סטייה מנתיב אם יש בדבר כדי לסכן משתמשים אחרים בכביש . ראה בעניין תקנה 40 לתקנות התעבורה .

ב- בתשובות לשאלות בא כוח התובעים, אישר עד ההגנה כי הוא נסע בנתיב השתלבות ובכוונתו לעבור לנתיב הימני בו נסע התובע.

ג- טענתו של עד ההגנה כי האופנוע של התובע 2 הוא אשר סטה אל נתיבו , אינה הגיונית.

1- עד ההגנה נע בנתיב השתלבות שאחרי מרחק מסוים אמור להסתיים, ולהיבלע בנתיב הימני - לגרסת התביעה התאונה הייתה בסיומו , לגרסת עד ההגנה באמצע- מה ההיגיון בכך שהתובע יעבור או ינסה לעבור לנתיב ההשתלבות שעומד להסתיים אחרי מרחק קצר.

2- במהלך חקירתו הנגדית טען עד ההגנה כי לפניו בנתיב ההשתלבות היה רכב נוסף . בשים לב לעובדה כי עד ההגנה והרכב הנוסף נוסעים באיטיות במהלך נסיעתם בנתיב ההשתלבות, ואילו התובע נוסע בנתיב הראשי, מותר להניח כי מהירותו של התובע 2 הייתה גבוהה מזו של עד ההגנה .. במצב דברים זה , הסבירות כי עד ההגנה ינסה לעקוף את הרכב שלפניו , כדי לעבור לנתיב הימני הישר, גדולה הרבה יותר מאשר הסבירות כי התובע 2 יעבור לנתיב ההשתלבות כדי להיכנס בין רכב עד ההגנה והרכב שנסע לפניו , במהירות קטנה משלו.

3- בגלל קיומו של רכב לפני עד ההגנה בנתיב השתלבות, הסבירות כי עד ההגנה ינסה לעבור לנתיב הימני , גדולה יותר, בין אם הדבר קורה בסיום נתיב ההשתלבות ובין טרם סיומו .

4- עדותו של התובע 2, נשמעת לי הגונית יותר,סבירה יותר, משכנעת ועקבית.

לפיכך כאמור אני מעדיף את גרסת התביעה על זו של ההגנה , וקובע כי התאונה אירעה עקב סטייה של רכב עד ההגנה מנתיב ההשתלבות אל נתיב נסיעת התובע וגרימת התאונה .

נשאלת השאלה האם יש רשלנות תורמת בחלקו של התובע . סבורני שלא . התובע 2 נוסע בכביש ישר, בנתיב הימני . עד ההגנה מגיע אל מקום ההתנגשות מנתיב השתלבות מימינו של עד התביעה . המכה אותה קיבל האופנוע של התובע אירעה בחלק האחורי ימני של האופנוע , קרי שבזמן המכה , חזית רכבו של עד ההגנה הייתה מאחורי מקום מושבו של התובע 2 על האופנוע , וגם אם ראה התובע 2 את רכב עד ההגנה או היה עליו לראותו טרם התאונה , הרי שלא ניתן לדרוש מהתובע לצפות סטייה של עד ההגנה מנתיב ההשתלבות לנתיבו . במיוחד נוכח הטענה של עד ההגנה כי לפניו היה רכב נוסף .

אין לייחס לתובע 2 כל חלק באחריות לתאונה .

באשר לנזק לא היתה כל מחלוקת בין הצדדים על גובה הנזק, .

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעי את הסכום של 5322 ₪ בתוספת אגרת משפט 337 ₪ , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 2/6/09 , שכר בטלת עד בסך של 200 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 1000 ₪ ומע"מ כדין

ניתן היום, ד' כסלו תשע"א, 11 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.